סן פרנסיסקו מטילה איסור על שימוש במים מבקבוקים קטנים

בקבוקי מים מינרליים הם צרה סביבתית ידועה. מעבר לכך שאין יתרונות בריאותיים ברורים בשתיית מים מינרליים (לעומת מי ברז באיכות טובה), הרי שכמות הפסולת הפלסטיק שנוצרת מהשימוש המסיבי בבקבוקים היא עצומה.

סן פרנסיסקו, עיר שנחשבת מובילה בתחומי איכות הסביבה, החליטה כי מכירה והפצה של בקבוקי מים מתחת לנפח של 600 מ"ל תיאסר בעיר, לא כולל אירועי ספורט דוגמת מרתונים, החל מה-1 באוקטובר. במועצת העיר, בה אושרה ההחלטה, הציג אחד הנציגים בקבוק מים כשהוא מלא כדי רבע בנפט – הכמות הנדרשת כדי לייצר בקבוק אחד.

"במשך שנים אנשים הצליחו לא להיות צמאים, גם בלי בקבוקי המים", ציין הנציג והזכיר לנוכחים כי ההתלהבות מבקבוקי מים מינרליים החלה בשנות ה-90, עקב מסעות פרסום מסיביים של חברות אמריקאיות שונות.

מדוע מדינת ישראל לא מטפלת בנושא המים האפורים?

מחזור מים

לכאורה, מחזור מים אפורים אמור להיות נושא פשוט, שבו כולם מרוויחים – הצרכנים חוסכים מים וכסף, והמדינה חוסכת במשאב נדיר והכרחי. אז למה עדיין לא ממחזרים מים אפורים בישראל?

כתבה ב-TheMarker מנסה לשפוך אור על הנושא האפור: "מכון התקנים, מצדו, מודה שאין תקן, אבל טוען שמשרד הבריאות הוא זה שמעכב. משרד הבריאות, לטענתו, אינו מתנגד עקרונית לתחום המים האפורים, אבל יש לו תשובה פשוטה: 'עם כל הכבוד לרצונם של היזמים להתחיל להרוויח כסף מהתחום, לא ניתן יד לפגיעה בבריאות הציבור'".

סימני השאלה כאן רבים, משום שהיזמים בתחום מחזור המים האפורים טוענים שמשרד הבריאות לא מוכן לאמץ אף תקן שקיים בעולם, והסחבת בנושא הזה לא מוצדקת. נותר רק לקוות שלא מדובר בעוד קומבינה או הגנה על אינטרסים של קבוצות לחץ חזקות במשק, שלא רוצות שנמחזר מים אפורים.

עוד מצוין בכתבה, כי: "השבוע ניתן כתב המינוי לוועדה בין־משרדית לבדיקת הנושא, שאמורה להגיש את מסקנותיה עד אמצע דצמבר. הקואליציה למיחזור מים אפורים, גוף מומחים עצמאי הפועל לקידום הנושא בישראל, מברכת על הקמת הוועדה, ומקווה שאכן תצליח להגיע לתוצאות בלוח הזמנים הקצר".

Photo:  Chris 73 / Wikimedia Commons

תריסר חברות שהתעלמו מחוק האריזות – נקנסו על ידי המשרד להגנת הסביבה

חוק האריזות

המשרד להגנת הסביבה הטיל קנסות על חברות שהתעלמו מחוק האריזות. כל אחת מהחברות, תריסר במספר, קיבלה קנס של 124 אלף שקל – ובסך הכל כ-1.5. מיליון שקל. בין החברות שנקנסו: חברת הביגוד "ml", יבואנית המצלמות "קרט" וחברת "חזי בנק" ו"נגב קרמיקה".

מטרת חוק האריזות, שחוקק בשנת 2011, היא לצמצם את כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתן ולעודד שימוש חוזר באריזות המועברת להטמנה. על פי החוק, על כל היצרנים והיבואנים להתקשר עם חברה שהוכרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, על מנת שזו תטפל באריזות של מוצריהן. לצורך כך, הוקם תאגיד בשם ת.מ.י.ר (תאגיד מיחזור יצרנים בישראל). מדובר בחברה לתועלת הציבור וללא מטרת רווח, אולם במניותיה מחזיקות חברות ענק כמו תנובה, אסם, שטראוס, שופרסל, סנו, טמפו ועוד. מטרת התאגיד היא לטפל באריזות היצרנים והיבואנים תמורת תשלום – בהתאם למשקל האריזות.

בכל חצי שנה, אמורות החברות לספק לתאגיד נתונים לגבי כמות האריזות שמכרו, ולשלם לו בהתאם. עשרות חברות התעלמו מהנחיות החוק, למרות פניות של המשרד להגנת הסביבה. בהתאם לכך, נקנסו החברות מפירות החוק, והמשרד מתכנן להמשיך במהלכי אכיפה בעניין.

Photo by: By Adam Jones from Kelowna, BC, Canada [CC-BY-SA-2.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0)], via Wikimedia Commons