חומרים קוטלי חרקים גורמים למוות המוני של דבורים

דבורים וקוטלי חרקים

צילום: רויטל סלומון

המחקר הגדול ביותר שנערך בתחום קוטלי החרקים הנאוניקוטינואידים (רעלים המשפיעים על מערכת העצבים של חרקים ופרוקי רגליים) מוכיח כי חומרים אלה מזיקים ופוגעים בדבורי הדבש.

החוקרים בדקו אוכלוסיות דבורים שונות באירופה, כולל דבורים יחידאיות, בשדות שונים – חלקם מרוססים וחלקם לא. נמצא כי הדבורים ששהו ואספו צוף ואבקנים בשדות המרוססים, נפגעו.

על פי המחקר, אוכלוסיית הדבורים נפגעה בגלל חשיפה לקוטלי חרקים אלה, הפוגעים ביכולתן לשרוד את תרדמת החורף. עם זאת, המחקר מומן על ידי חברות המייצרות את החומרים המזיקים – באייר קרופ סיינס וסינג'נטה, והן מבקרות את המסקנות ומנסות להגן על המשך ייצור קוטלי החרקים, שכבר נאסרו לשימוש בכמה מדינות.

במחקרים נפרדים שנערכו בצפון אמריקה לאחרונה, נראה כי חשיפה של דבורים לקוטלי חרקים עצביים מקצרת את חייהן ומחלישה את היכולת של הכוורת לטפח מלכות בריאות לאורך זמן.

פרת משה רבינו מתגייסת למלחמה על הצבר

פרת משה רבינו. צילום: Dominik Stodulski

צמח הצבר הישראלי נמצא בסכנת הכחדה, עקב התפשטות אגרסיבית של כנימה מסוג אצברית. הכנימה מחסלת בשיטתיות את שיחי הצבר בארץ ומתפשטת דרומה. הכנימה מוכרת כמין אלים, והיא משמשת להדברת שיחי צבר בדרום אפריקה ובאוסטרליה. הכנימה יונקת חומרי הזנה מהצבר, אולם תוך כדי התהליך היא מחדירה לצמח רעלנים קטלניים, הגורמים למותו בסופו של דבר. הבעיה התגלתה לפני כמחצית השנה בישראל.

כיצד הגיעה הכנימה לישראל? אין לכך תשובה ברורה. מעריכים כי תושב שחזר מחו"ל, ניסה לשתול בעמק החולה קקטוס נרקוטי לא מקומי שעליו היו הכנימות. משם, הדרך להתפשטות הכנימה לצברים הישראלים, היתה קלה.

כעת, חוברים המכון הוולקני וקק"ל למלחמה בכנימה, ולשם כך גייסו את המושיות – המוכרות בשמן העממי "פרת משה רבינו". אנשי קק"ל פיזרו 150 אלף מושיות בגליל העליון, בשאיפה שהחיפושיות יחסלו את הכנימות הפולשות. אנשי קק"ל והמכון הוולקני יודעים כי ייתכן שהמושיות לא ישרדו את החורף, וכי בכל מקרה, יצטרכו למצוא מדבירים ביולוגיים נוספים, המתמחים בחיסול הכנימה הספציפית.

 צילום: Dominik Stodulski

עכבישים מקרוב: תמונות מקרו מדהימות של עכבישים אקזוטיים

הצלם ג'ימי קונג מציג סט צילומי מקרו של עכבישים, בחדות וצבעים מרהיבים.

ניתן לראות תמונות אלה, ועוד הרבה אחרות, בעיקר של חרקים מהממים ביופים, בעמוד הפליקר של הצלם.