חומרים קוטלי חרקים גורמים למוות המוני של דבורים

דבורים וקוטלי חרקים

צילום: רויטל סלומון

המחקר הגדול ביותר שנערך בתחום קוטלי החרקים הנאוניקוטינואידים (רעלים המשפיעים על מערכת העצבים של חרקים ופרוקי רגליים) מוכיח כי חומרים אלה מזיקים ופוגעים בדבורי הדבש.

החוקרים בדקו אוכלוסיות דבורים שונות באירופה, כולל דבורים יחידאיות, בשדות שונים – חלקם מרוססים וחלקם לא. נמצא כי הדבורים ששהו ואספו צוף ואבקנים בשדות המרוססים, נפגעו.

על פי המחקר, אוכלוסיית הדבורים נפגעה בגלל חשיפה לקוטלי חרקים אלה, הפוגעים ביכולתן לשרוד את תרדמת החורף. עם זאת, המחקר מומן על ידי חברות המייצרות את החומרים המזיקים – באייר קרופ סיינס וסינג'נטה, והן מבקרות את המסקנות ומנסות להגן על המשך ייצור קוטלי החרקים, שכבר נאסרו לשימוש בכמה מדינות.

במחקרים נפרדים שנערכו בצפון אמריקה לאחרונה, נראה כי חשיפה של דבורים לקוטלי חרקים עצביים מקצרת את חייהן ומחלישה את היכולת של הכוורת לטפח מלכות בריאות לאורך זמן.

מדענים: חלקים נרחבים בשונית המחסום באוסטרליה נהרסו סופית

שונית אלמוגים

שונית המחסום באוסטרליה במצב קריטי. אין זה חדש שהשונית במצב גרוע, אולם לאחרונה מדענים גילו שטחים מתים של מאות קילומטרים בחלק הצפוני, שהיה נחשב בלתי נגוע ובמצב טוב יחסית. האלמוגים בשטחים אלה מתו בשנה שעברה, בעקבות התחממות יתר של המים.

המדענים ציינו כי לא ציפו להיקף כזה של הרס בשלושים השנה הקרובות. מצב האלמוגים הוא אינדיקציה למצב האוקינוסים באופן כללי – הסובלים בצורה חריפה משינויי האקלים.

אם כל האלמוגים בים ימותו, מה שבהחלט ייתכן שיקרה בקצב הנוכחי, ייעלמו ביחד איתם עוד יצורים רבים החיים באוקינוסים. לא מדובר רק באטרקציה תיירותית – במדינות עניות, בהן רוב האנשים נסמכים על דגים לקבלת החלבונים הדרושים לגופם, היעלמות הדגים תביא למשבר הומניטרי חריף.

50% ממיני חיות הבר נכחדו ב-40 השנים האחרונות

Ribeira Lixo GDFL 040825 049

כמחצית ממיני חיות הבר שהיו על פני כדור הארץ נכחדו ב-40 השנה האחרונות, כך על פי ניתוח חדש של ה-WWF. האשם העיקרי הוא האדם – ציד, זיהום, הרס בתי גידול, פיתוח מואץ ועוד – פעולות אלה גורמות להכחדה מהירה של בעלי חיים רבים, שאינם יכולים להתמודד עם התנאים המשתנים במהירות ועם ההרג המסיבי שלהם.

"הנזק אינו בלתי נמנע, אלא תוצר של הדרך בה אנו בוחרים לחיות", אמר פרופ' קן נוריס, מה-Zoological Society of London.

הניתוח בוצע על ידי בחינה של מצבן של 10,000 אוכלוסיות בעלי חיים שונות, הכוללות 3,000 מינים בסך הכל. הנתונים משקפים את מצבם של 45 אלף מיני בעלי החוליות בעולם.

גורמי ההכחדה

במילים פשוטות, המין האנושי כורת עצים מהר יותר ממה שהם יכולים לצמוח, צד חיות מהר יותר ממה שהן יכולות להתרבות ושואב מים מנהרות בכמויות עצומות, בעוד שגופי המים לא מספיקים להתחדש.

ההכחדות הגדולות ביותר נרשמו בבתי גידול של מים מתוקים – בהם נרשמו ירידות של עד 75% מאז שנת 1970. הנהרות נפגעים במיוחד, משום שכל מה שנעשה על פני האדמה, מגיע לבסוף לקרקעית הנהר. ריבוי סכרים תורם אף הוא למצב העגום של נהרות העולם.

המצב אינו מעודד גם בסביבת המים המלוחים – האוקיינוסים. על פי הניתוח, הצטמצמה אוכלוסיית האוקינוסים ב-40%. צבי ים הם הנפגעים העיקריים, בשל הרס בתי גידול והסתבכות ברשתות דייגים. מספרם של צבי הים ירד ב-80%.

הירידות החדות ביותר במספר בעלי החיים נרשמו באזורים עניים ולא מפותחים, בעוד שמאמצי שימור במדינות עשירות מראים שיפורים קלים בלבד.