אלפי קרפדות ארסיות משבשות את חייהן של תושבי קהילה בפלורידה

קרפדת קנים

חורף נעים יחסית וכמות גשמים מתאימה, הביאו להתפוצצות אוכלוסין במין פולש של קרפדות בפלורידה. הקרפדות, מהמין קרפדת קנים, יצאו ממקום גידולן במהלך סוף השבוע האחרון והתפזרו בהמוניהן בשכונות פאלם ביץ’ גארדנס.

קרפדת הקנים הינה ארסית ומגיעה במקור ממרכז ודרום אמריקה, והובאה לפלורידה בשנות ה-30 של המאה שעברה, במטרה למגר מזיקים לקנה הסוכר. בשנת 1955, סוחר בבעלי חיים שיחרר 100 קרפדות בשדה תעופה בטעות. בשנות השישים בוצעו מספר שחרורים של קרפדות באזור, וכך התבססה הקרפדה בפלורידה.

הקרפדות עלולות להיות מסוכנות לחיות מחמד וחיות בר. הן משחררות חומר רעיל מאזור שמאחורי האוזן שלהן – חומר שיכול להרוג חתולים וכלבים שאוכלים את הקרפדות. הארס יכול גם לגרום לגירויים בעיניים ובעור בקרב בני אדם.

הבעיה העיקרית היא ההשפעה הסביבתית של כמות הקרפדות העצומה באזור. קרפדות הקנים אוכלות פחות או יותר הכל – מאוכל לכלבים דרך חרקים ופגרים של חיות אחרות. הן גם טורפות מינים אנדמיים של צפרדעים, קרפדות, נחשים ויונקים. כאשר טורפים מקומיים מנסים לצוד אותן, הם לרוב מתים מהארס. ללא ספק, מדובר ביצור הרסני במיוחד.

באוסטרליה מנסים כבר שנים להתמודד עם קרפדת הקנים, שאוכלוסייתה מונה מיליארדי פרטים ומזיקה לסביבה. כרגע, בפאלם ביץ’ גארדנס, מנסים בעיקר להתמודד עם ההפרעה לחיים שנובעת מאלפי קרפדות משוטטות. הן סותמות פילטרים של בריכות שחייה, ובאזורים מסוימים, אנשים לא יכולים ללכת או לנהוג בחוץ, מחשש למחוץ את היצורים. מומחים מסבירים כי גל נוסף של קרפדות צפוי לשטוף את פלורידה בעוד כשלושה שבועות, כאשר הדור הבא יבקע מהביצים.

צילום:  Joydeb halder via Wikicommons under Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0 International license

אם רק נוכל לנטוע 1.2 טריליון עצים

אם ברצוננו לבטל את ההשפעה המזיקה של פליטת פחמן דו חמצני, כל מה שעלינו לעשות זה לטעת 1.2 טריליון עצים. על פי ניתוח שנעשה על ידי האקולוג תומס קראוטר ועמיתיו ב-ETH ציריך, יש מקום למספר עצום זה של עצים בשטחים פתוחים, פארקים וקרקעות שונות בעולם. החוקרים טוענים כי שתילת עצים היא אחת השיטות היעילות ביותר לנטרל פליטת גזי חממה, וכי העצים הם “הנשק החזק ביותר שלנו כנגד שינויי האקלים”.

המחקר שילב נתונים מ-1.2 מיליון מיקומים בעולם ותמונות לוויין. המדענים מעריכים כי יש בעולם כ-3 טריליון עצים. למרות המספר העצום, עדיין יש מקום לעצים רבים נוספים – גם אם לא מחשיבים שטחים עירוניים וחקלאיים.

“400 גיגה טון של פחמן דו חמצני מאוחסנים בעצים כעת. אם נוסיף כטריליון עצים לעולם, זה אומר שכמה מאות גיגה טון של פחמן דו חמצני ייאגרו על ידיהם – כ-10 שנים של פליטות CO2 שאפשר לבטל”, אומרים המדענים.

בשנים האחרונות, ננטעו בעולם כ-15 מיליארד עצים בחסות פרויקט נטיעת עצים של האו”ם. אוסטרליה הכריזה לאחרונה על תוכנית לנטוע מיליארד עצים עד 2050, כחלק ממאמציה להשיג את המטרות האקלימיות של הסכם פריז.

דובי קוטב ייאלצו בקרוב לאכול לווייתנים מתים

דובי קוטב

ההתחממות הגלובלית ממשיכה להזיק לטבע ולבעלי החיים. דובי הקוטב, שכבר עכשיו סובלים מתת תזונה ובעיות התפתחות בשל הימים החמים המתארכים, ייאלצו כנראה לשנות את הרגלי האכילה שלהם.

בשל שינויי האקלים החריפים והעובדה שיש יותר ימים חמים, הקרח בים הצפוני הולך ונמס, מה שמונע מדובי הקוטב גישה למזון המועדף עליהם – כלבי ים. דובי הקוטב סובלים ממחסור במזון, הגדילה שלהם נפגעת והם ממליטים פחות גורים. בלית ברירה, ייתכן שהם יצטרכו להתחיל להזין את עצמם מגוויות של לווייתנים. אמנם, לווייתן ממוצע יכול לספק כמות גדולה מאוד של מזון לדובים, אולם ככל שתגבר ההתחממות ומפלס המים יעלה, מצבם של הדובים יוחמר. לווייתנים מתים אינם אופציה בת קיימא להזנה, מכיוון שרובם, כ-90%, שוקעים לקרקעית הים כאשר הם מתים.

מה שדובי הקוטב צריכים באמת זה קרח – וחזרה למצב הטבעי, הנורמלי והמאוזן של הטבע.