מצילים את דגי הים התיכון

טווסון ים תיכוני

10% ממיני הדגים בים התיכון נמצאים בסכנת הכחדה. מצבם של הכרישים והבתאיים חמור יותר – 40% מהם בסכנת הכחדה. הסיבות ברורות – דיג אגרסיבי ומיותר, באמצעות רשתות עם חורים קטנים מדי, שמשמידות כל מה שעל קרקעית הים, כולל דגיגונים ויצורים קטנים אחרים, שאין להם ערך מסחרי, אולם חיסולם מונע התאוששות הדגה. רוב הדיג נעשה בספינות מכמורת, אבל גם הדיג הספורטיבי, שמשתתפים בו עשרות אלפי בני אדם, גורם נזקים.

צוללנים, צלמים, פעילי סביבה וביולוגים ימיים התארגנו בשנה האחרונה בקבוצה הנקראת Save our Fish. הקבוצה פועלת במסגרת העמותה הסביבתית “כלכלה בת קיימא”. חבריה נפגשו עם מומחים והפיצו עצומה הקוראת לפעול לצמצום היקף הדיג והגברת הפיקוח על פעילות ספינות הדיג.

חזון הקבוצה, מתוך האתר שלה: “הים שלחופינו, בעברו ים עשיר ושוקק חיים, כיום מצבו “בכי רע”, ומכיוון שאינו מנוהל בממשק בר קיימא, המערכת האקולוגית בו הולכת ומידרדרת ואנו קרובים לנקודת ה”אל חזור”. לחץ ציבורי ורב תחומי ישנה את המגמה ויביא לפעולות שימור יעילות, כגון אלו שמצויות ומופעלות במדינות רבות בעולם. אנו קבוצת אנשים המאוחדים באהבתם לים ובתחושת אחריות אישית לעתידו. התגבשנו כקבוצת פעולה שמטרתה לקדם חקיקה ואכיפה למען שימור הים שלנו”.

כדי להתמודד עם המשבר מציעה הקבוצה לקדם הגדרת שטחים ימיים כשמורות טבע, שם יגדלו הדגים ויוכלו להתאושש.

חלק מהדגים בישראל מגיעים היום לשווקים מבריכות שמגדלים בהן דגי ים במים מליחים, בגלל הירידה בכמות הדגה בים.

ישראל היא המדינה היחידה שאינה חברה בארגון הדיג של מדינות הים התיכון המקדם מדיניות לצמצום פעילות הדיג. לפני שנה הודה משרד החקלאות שאגף הדיג שלו כשל במניעת נזקים לדגה בים התיכון.

תמונה: By Etrusko25 (Own work) [Public domain], via Wikimedia Commons